השבוע רגע לפני תחילת הסגר, הוזמנתי לצלם מגנטים לסמינר במהלך טיול במצדה
לפי הסיכום בטלפון היה ברור שהמקום הוא חניון מסודר ומקורה ופינה להפעלת הציוד הטכני
בשטח הדברים התנהלו קצת אחרת:)
יצאתי לדרך מדהימה, הרים גבוהים וחול אין סופי…
כשהגעתי קרוב והמדריכת טיולים כיוונה אותי בטלפון לכביש לא סלול
כבר התחלתי להריח שהולך להיות כאן מאתגר, אבל עדיין לא הבנתי עד כמה…
בסוף הכביש, באמצע שום מקום, ראיתי אותם.
בצד עמד גנרטור ואליו מחוברת הגברה ותאורות בפיקוח של איש שהיה אחראי על הצד הטכני
היתה גם זמרת שהתחברה עם האורגן שלה לגנרטור
המחזה היה מדהים חושך מצרים ורק תאורות צבעוניות מתחלפות על ההרים ומוזיקה מקפיצה וסוחפת
ובתנאי שטח כאלה אני צריכה לפתוח ציוד יקר בלי שולחנות כסאות או אפילו מחיצה מהרוחות שהעיפו גרגרי חול לכל כיוון…
פתחתי פלאשים ומטריות והם פשוט עפו ברוח… נכנעתי וסגרתי…
האמת שאולי מלכתחילה לא הייתי יוצאת לכזו הרפתקאה אבל אחרי שכבר הגעתי לשטח ניסתי למצוא פתרונות יצירתיים,
כיוונתי את אחת התאורות של הציוד הטכני שהיה שם על אחד ההרים
חיברתי פלאש על המצלמה והרמתי את הרפלקטור שלו
צילמתי כמה תמונות עד שהגעתי לתוצאה הרצויה
ואז התחלתי בסרט נע צילום של כל הבנות
אחר כך גם לפתוח את המחשב והמדפסת מגנטים בשטח לא היה דבר ברור מאליו,
אילתרתי מקופסא ומזוודה שהיתה איתי שולחן והתחלנו בהדפסות של התמונות עם המסגרת הממותגת שהסמינר בחר כבר מראש
הבחורה שהבאתי איתי התמקמה עם הגליוטינה בתנאים לא תנאים
והעיקר שבסוף הבנות היו מאושרות לקבל את המגנטים ב"ה
פתרונות יצירתיים מגיעים כשחותרים אליהם
צריך לדעת שהפתרון קיים בס"ד רק צריך למצוא את הדרך אליו…
חייבת לתת צל"ש לדרור קיסר האיש שהיה אחראי על כל הצד הטכני שהיה עם סבלנות אין סופית והכל בחיוך
הזמרת והאורגניסטית גיאת (שכחתי את השם פרטי…) היה כיף לעבוד לקצב המוזיקה הסוחפת שנגנה
ואי אפשר בלי תמונה מהשטח להתרשמות קטנה מהאתגרים והאווירה… 🙂
